"כשאני רואה אדם שחי חיים קטנים יותר מהחיים האפשריים עבורו, אני עצוב, זה דוקר אותי מבפנים, זה צובט לי בלב.
מציק לי שכל כך הרבה אנשים בעולם לא מגשימים את עצמם, לא מממשים את הפוטנציאל שלהם, לא זוכים ליהנות ממה שלחיים המדהימים האלה יש להציע עבורם.
זה לא נראה לכם מוזר שאנחנו מגשימים רק 5% (או אפילו פחות) מהפוטנציאל שלנו? זה לא נראה לכם מעוות שכל כך הרבה אנשים לא נמצאים במקום הנכון עבורם? שכל כך הרבה אנשים לא חיים את הייעוד שלהם ולא דורכים בנתיב שנסלל במיוחד בשבילם?
זה לא נראה לכם מוזר שכל כך הרבה אנשים מתים לפני שהם מתעוררים?
...הבן אדם הזה שכותב לכם את המילים האלו עכשיו, אני לא ידעתי שהוא קיים בכלל. לפני כ-7 שנים בערך נחשפתי לעולם של התפתחות אישית ואני כל כך שמח שזה קרה ועוד בגיל כל כך צעיר, אני ממש מוקיר תודה על כך.
לשמחתי, פגשתי כמה אנשים בחיים שלי, אנשים מדהימים שהגיעו בדיוק בזמן. כשהייתי מוכן, בשל, פתוח, סקרן...כשהייתי צמא לשינוי ורעב להצלחה!
האנשים האלה לימדו אותי, אימנו אותי, חנכו אותי, העצימו אותי, מתחו אותי, עודדו אותי, איתגרו אותי, עוררו בי השראה. והכי הכי חשוב: הם האמינו בי!...גם כשאני לא תמיד האמנתי. הם ראו עתיד טוב יותר בשבילי, גם כשאני לא תמיד ראיתי אותו. לפעמים הם עמדו לצידי ולפעמים מולי, לפעמים מאחוריי ולפעמים גם מלפניי. לעתים הם ליוו אותי ולעתים הם הובילו אותי ומדי פעם גם היה שקט...הם פשוט הקשיבו לי, הקשיבו ואיפשרו...איפשרו לגדולה שלי לצאת החוצה.
הם האמינו באמונה שלמה שאני ראוי לחיות את החלום שלי! כיוונו אותי, עזרו לי להגשים את עצמי, הם שכנעו אותי שאני ראוי להיות מאושר, שנולדתי להצליח, שמגיע לי לחיות בעושר, שאני יכול לממש את השאיפות, המטרות, האהבות והתשוקות הכי גדולות שלי!
בזכותם הצלחתי להפיק תוצאות יוצאות דופן בחיים, אבל זה היה הפרס הקטן של העבודה איתם. הפרס הגדול היה שלמדתי איך מפיקים תוצאות יוצאות דופן בחיים. הם לימדו אותי דברים, דברים מדהימים, דברים שלא לימדו אותי בשום מקום אחר...דברים שלא ידעתי שלא ידעתי, העולם פתאום היה נראה שונה לגמרי, החיים פתאום הפכו למסע מרתק, רמת המודעות שלי עלתה יותר ויותר. הדברים הפשוטים פתאום נראו יפים יותר והדברים המורכבים נראו פשוטים יותר.
הכרתי את עצמי, זה הפרס הכי גדול מכולם, לא עצמי שחשבתי שהוא אני, אלא עצמי האמיתי, האחד. הבנתי שאני ייחודי ושאלוהים נמצא בתוכי (כמו גם בתוכך), הבנתי שאין עוד אחד בעולם כמוני (כמו שאין עוד אחד בעולם כמוך), הבנתי שיש לי משהו מיוחד...שיש לי מתנה שקיבלתי מאלוהים ושיש מתנה שאני צריך לתת לו בחזרה (היא נקראת: להיות הטוב ביותר שאני יכול להיות). הבנתי שיש סיבה שלשמה אני כאן בעולם...עד כדי כך אני חשוב.
למדתי לאהוב, לאהוב באמת, למדתי להקשיב, להקשיב באמת. למדתי איך לעשות כסף, איך להשתחרר ממחסומים, איך לתקשר עם אנשים, איך להיות ברגע הזה, ממש איפה שאני. למדתי להרגיש את החיים, למדתי איך לפתח שלוות נפש, מיקוד ובהירות, ומעל הכל: למדתי "איך להיות".
הידע שהם חשפו בפניי היה מדהים! חשבתי שאני יודע כל מיני דברים ופתאום הבנתי כמה אני לא יודע כלום...היה יום אחד...יום שבו הבנתי שמדובר במסע אינסופי, מסע של למידה עצמית, כזה שלא ייגמר לעולם. היום הזה מילא אותי שמחה, כי לא רציתי שהמסע הזה ייגמר. הכרזתי על עצמי: "סטודנט של הפוטנציאל האנושי" ומאז אני לומד ומתאמן, לומד ומתאמן, לומד....
היתה נקודה קריטית בדרך, זה קרה ביום שבו הבנתי שהדרך הזו שאני עושה למען החלום שלי היא בעצמה החלום שלי. הבנתי שאותו עולם של התפתחות אישית שהיה מבנה תמיכה שעזר לי להגשים את החלום שלי (או לפחות מה שחשבתי שהיה החלום שלי...), הוא כבר לא מבנה תמיכה, אלא הוא למעשה החלום הכי גדול שלי.
היום יש לי את הזכות לעשות את מה שאני אוהב ולאהוב את מה שאני עושה. אני מאוהב בזה! לפני מספר חודשים שאלה אותי ידידה מה הייתי עושה אם לא הייתי מנטור למוטיבציה והצלחה. ...אני פשוט לא הצלחתי לחשוב על שום דבר אחר שאני רוצה לעשות יותר מזה.
אני חי את הייעוד שלי: "לתת לתשוקה שלי לסחוף אותי, להיות הצלחה, ללמוד וללמד כיצד להצליח, שהכל אפשרי ולעורר חיים של השראה".
כשאנשים שומעים על המשימה שלי הם מגיבים בצורות מוזרות ומשונות. לי זה לא מפריע, כי אני יודע שזוהי פשוט המשימה שלי ואני מוכן למות בשבילה. יש אנשים שחושבים שמשימה היא עול, בשבילי משימה היא זכות ועל אחת כמה וכמה המשימה שלי.
אז למה אני עושה את מה שאני עושה? כי יש לי משימה והחיים שלי מוקדשים לה באהבה ובמסירות עצומה. המשימה שלי היא ליצור מהפיכה במימוש הפוטנציאל של אנשים! זה למה אני עושה את מה שאני עושה...".
| 
| 