האם ידעת שיש לך 2 סוגים של ייעוד?
 
 

 


 


 

 האם ידעת שיש לך 2 סוגים של ייעוד?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> האם ידעת שיש לך 2 סוגים של ייעוד?
‏יום שני 19 מרץ 2012

Share
התפתחות אישית

האם ידעת שיש לך 2 סוגים של ייעוד?
 
התיאוריות הקלאסיות בנוגע לצרכים האנושיים סברו כי לאחר שבני האדם עולים מעל למצב של הישרדות ומספקים לעצמם רמת מחייה בסיסית הכוללת: קורת גג, אוכל, מים ואמצעי נוחות מינימליים נוספים, הם מתחילים להתעסק בעניינים עמוקים יותר של שייכות ומשמעות. אגב, אני סבור שבימינו התיאוריות האלה כבר לא תקפות לכל בני האדם. בכל אופן, בשלבים האלה אנחנו מתחילים לשאול שאלות כגון: מי אנחנו? למה אנחנו כאן? מהו התפקיד או התכלית של חיינו?
השאלה האחרונה היא ככל הנראה השאלה הפופולארית ביותר שכל אדם שואל את עצמו בנקודה כלשהי בחייו: "מהי התכלית של חיי?" או "מהו הייעוד שלי בחיים?".
כאשר התראיינתי בפעם הראשונה בטלוויזיה, אמרתי שיש יומיים שהם החשובים ביותר בחיים שלנו: הראשון הוא היום שבו נולדנו והשני הוא היום שבו אנחנו מגלים למה נולדנו.
כוונתי הייתה ליום שבו האדם מגלה מהו הייעוד שלו בחיים, המקום שבו המתנות הייחודיות שאלוהים נתן לו באות לידי ביטוי באקט מסוים של שירות לאנשים אחרים. זהו היום שבו האדם מגלה רובד שהוא עמוק יותר מהרובד היומיומי של ההישרדות. הרובד הזה נקרא משמעות. האדם עובר משעמום למשמעות.
אבל היום אני יודע שהרובד הזה הוא חלקי בלבד. אין ספק שאין תחליף למציאת תכלית אמיתית לחיים, אבל התכלית הראשית או העמוקה ביותר לא יכולה להימצא ברמה החיצונית של החיים.
עבור מרבית האנשים, לחפש את הייעוד זה אומר לחפש את הסוג הראשון של הייעוד- זה שמדבר על רמת העשייה. כלומר, איזשהו תפקיד חיצוני שיש להם בעולם כחלק מהציוויליזציה. האחד תפקידו לרפא אנשים, האחר תפקידו לחנך אותם והשלישי תפקידו לשמח ולבדר, וכן הלאה...
לאחר שהם מגלים את הייעוד החיצוני של חייהם ומתחילים לחיות אותו, הם מגיעים לשלב מסוים שבו החיים שוב מקבלים טעם קצת תפל. שוב יש תחושה של ריקנות, שוב הם מרגישים שזה לא הכל, שמשהו חסר להם בחיים.
האמת היא שהם צודקים, בהחלט משהו חסר להם בחיים והמשהו הזה הוא המקור האמיתי לשמחה שאינה תלויה בדבר. המשהו הזה נקרא הייעוד הפנימי שלהם, זה שמדבר על רמת ההווייה.
אם כך, יש לנו שני סוגים של ייעוד: חיצוני ופנימי. הייעוד החיצוני עוסק ברמת העשייה (Doing) והייעוד הפנימי עוסק ברמת ההוויה (Being). לעולם אדם לא יכול להיות שלוו ומסופק באמת, אם "יממש את עצמו" רק ברמת הייעוד החיצוני. הייעוד הפנימי הוא גם הייעוד הראשי, הוא התכלית האמיתית של החיים, התכלית שאותה אנחנו חולקים עם כל בני האדם. זוהי התכלית האנושית שלא מדברת על מה שאנחנו עושים אלא על מה שאנחנו, כלומר על מצב התודעה שלנו. הייעוד החיצוני הוא משני.
בעוד שהייעוד החיצוני משתנה בין אדם לאדם ולעתים משתנה גם במהלך חייו של כל אדם ואדם, הייעוד הפנימי לא משתנה. הוא קבוע ומשותף לכל בני האדם. במילים הפשוטות ביותר, הייעוד הפנימי שלנו הוא להתעורר! זוהי המטרה הראשית של האנושות.
מה זאת אומרת להתעורר?
ההתעוררות היא למעשה שינוי בתודעה שבמהלכו חשיבה ומודעות נפרדים, כלומר ישנו תהליך של הפרדה בין חשיבה לבין מודעות. ממה אנחנו בעצם מתעוררים? מהחלום של הצורה. אותו חלום שבו חשבנו שאנחנו המחשבות, הרגשות, התחושות, החפצים או כל דבר אחר. התודעה מתעוררת מהחלום של צורה ומתרחש שינוי בזהות שלנו. אנחנו כבר לא הצורות שחשבנו שאנחנו אלא המודעות או ההכרה החופשייה שמעבר לכל הצורות ובתוך כל הצורות.
עבור מרבית האנשים (מתוך המיעוט שמצליח להתעורר) ההתעוררות או במילים אחרות ההארה, הינה תהליך ולא אירוע חד פעמי. כשאנחנו ערים, אנחנו מזהים את עצמנו כמודעות שמאחורי החשיבה במקום ללכת לאיבוד בתוך החשיבה. כאשר זה קורה החשיבה מפסיקה לשלוט בנו ולחשוב אותנו למוות. אם קודם היא הייתה האחראית או המנהלת של חיינו, עכשיו היא הופכת להיות המשרתת של המודעות. במצב זה אנחנו חשים תחושה טבעית (אך לצערנו נדירה) של חיבור עם ההוויה הנצחית, עם הדבר הזה שנקרא חיים או אלוהים.
מתוך החיבור הטבעי הזה, מתוך ההוויה שללא חשיבה, כאשר זה מצב התודעה שלנו, ביטויים כמו שמחה, אהבה, שלווה פנימית וסיפוק עולים באופן טבעי. לא מדובר כאן ברגשות שהם תוצר של מחשבות מסוימות, אלא באלמנטים הווייתיים שאין להם שום היפך. סוג של טוב מוחלט שכזה...רק משם מגיע הסיפוק האולטימטיבי, אותה "משמעות" כביכול שאנחנו מחפשים.
אם כך, מהי התכלית האולטימטיבית שלנו? זוהי ההרמוניה שבין הייעוד החיצוני לייעוד הפנימי. למצוא את הייעוד הפנימי שלנו ולחיות איתו בהתאמה, זהו הבסיס של לחיות את הייעוד החיצוני שלנו. זהו למעשה הבסיס להצלחה אמיתית בחיים ובעסקים. ללא ההתאמה הזו, אנחנו עדיין יכולים להשיג דברים מסוימים על ידי מאמץ, מאבק, עקשנות, עבודה קשה והתנגדות, אבל אין שמחה אמיתית בדרך החיים הזו. כאשר אנחנו חיים כך, רוב חיינו הופכים להיות אמצעי להשגת ישועה כלשהי בעתיד. ישועה שאנחנו מאמינים בתמימות שהיא תגיע כתוצאה מהישג חיצוני או מחפץ מסוים. בסופו של דבר הדרך הזו מביאה אותנו למפגש בלתי נמנע עם סבל בצורה כזו או אחרת.
אז יש לכם שני סוגים של ייעוד: ייעוד פנימי וייעוד חיצוני. הייעוד הפנימי הוא להתעורר והייעוד החיצוני הוא לתת שירות לאנושות בתחום שבו אתם מצוינים ושאותו אתם אוהבים. האיזון שביניהם מתבטא בין השאר בחוסר הזדהות שלכם עם הייעוד החיצוני ("התפקיד") שלכם. כלומר לזכור שאתם התודעה החופשייה שנותנת שירות או עושה מתוך נוכחות מלאה ולאחר מכן ממשיכה הלאה בדרכה. במצב הזה החיפוש מסתיים! אתם כבר לא תחפשו את עצמכם בתוך מה שאתם עושים, אתם כבר יודעים מה אתם. אפשר להניח את התרמיל והמקל, החיפוש נגמר...הגעתם הביתה.

באהבה והערכה,
יואב זילכה

אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם. Share
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!
   

 

+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים