מדוע אנחנו כל כך מכורים לעתיד?
 
 

 


 


 

 מדוע אנחנו כל כך מכורים לעתיד?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> מדוע אנחנו כל כך מכורים לעתיד?
 
‏‏יום שני, 4 במרץ 2013

 

התפתחות אישית

מדוע אנחנו כל כך מכורים לעתיד?


התבוננות פנימה אל תוך נפשנו יכולה לחשוף בקלות ובמהירות תופעה מוזרה שאני קורא לה: "התמכרות לעתיד" (באופן כללי אפשר גם לומר: 'התמכרות לזמן'). הסתכלו קצת יותר מקרוב על הרגלי החשיבה ועל התבניות הרגשיות הדומיננטיות שלכם ותגלו שיש שם עיסוק קדחתני ואובססיבי בעתיד. הנבירה הזו בעתיד היא חלק בלתי נפרד מהמנגנון המוזר הזה. אותו מנגנון שפועל על סמך הנחת היסוד שהחיים האמיתיים נמצאים בעתיד ולכן גם מכחיש את ההווה ומנסה לברוח ממנו בכל דרך אפשרית.

המנגנון הזה הוא הליבה של תופעת ההתמכרות לעתיד אשר באה לידי ביטוי בדפוסי החשיבה, הרגשות וההתנהגות שלנו. לדוגמא: אנשים רבים נמצאים באופן כמעט תמידי במצב תודעה של המתנה. זה משהו שמוכר לכולנו...אנחנו כאילו ממתינים שהחיים יתחילו (ולא שמים לב שהם כבר כאן). ממתינים לכך שיום העבודה יסתיים, ממתינים לכך שיגיע יום חמישי ואיתו סוף השבוע שיגאל אותנו מייסורי השגרה. אנחנו ממתינים לסיים את הלימודים, להתחתן, להביא ילדים, ממתינים שהילדים יגדלו, ממתינים לקידום בעבודה, ממתינים לשפע, ממתינים להגשמה עצמית ואפילו ממתינים להארה.

דוגמא נוספת של ההתמכרות לעתיד היא בהתייחסות של אנשים רבים לעתיד כמטרה ולהווה כאמצעי. במצב זה, אנשים מתייחסים לרגע הזה כאמצעי בלבד, כמשהו שעליהם לעבור בדרך כדי להגיע למטרה כלשהי אשר נמצאת בעתיד (בין אם היא "חומרית" או "לא חומרית"). מקרים כאלה בעצם משקפים תפיסת עולם מעוותת שאומרת שהעתיד חשוב יותר מהווה ושלהווה אין כל משמעות משל עצמו.

הדוגמאות שתיארתי עד כה נוטות לייחס לעתיד משמעות חיובית, כזו שמפתה וגורמת לנו לקוות לטוב שיגיע בעתיד. זה מפיח בנו "תקווה" ומרמז על כך שבעתיד תגיע ישועה או גאולה כלשהי. זה בעצם אומר דבר פשוט אבל שגוי: "עכשיו לא טוב, בעתיד יהיה טוב" או "עכשיו אין, בעתיד יש". אבל לא תמיד ההתעסקות הזו בעתיד מקבלת משמעות חיובית. במקרים רבים, הנבירה הזו בעתיד מפתחת חרדות, פחדים, מתחים נפשיים, לחצים וכמובן שגם מחלות כאלה ואחרות.

באופן כללי, בכל פעם שאנחנו מדמיינים את העתיד כטוב יותר מההווה, אז עולה בנו רגש "חיובי" (תקווה, ציפייה, התרגשות ועוד). ובכל פעם שאנחנו מדמיינים את העתיד כרע יותר מהווה או מדמיינים איך משהו הולך להשתבש, אז עולה בנו רגש "שלילי" (פחד, מתח, לחץ, מועקה ועוד). כמובן שבשני המקרים מדובר באשליה. שהרי, מהו העתיד? היכן קיים העתיד?
לעתיד (כמו גם לעבר) אין ממשות חיה ואמיתית.

אם תהרהרו בשאלה: "היכן נמצא העתיד?" תגלו שהמקום היחידי שבו הוא נמצא זה במחשבות שלכם. כלומר, כדי להגיע לעתיד עליכם להתחיל לחשוב. אותו הדבר נכון גם לגבי העבר. גם העבר וגם העתיד שאפשר לכנותם במילה אחת 'זמן' הם 'מקומות' שניתן לגשת אליהם רק באמצעות חשיבה. זמן וחשיבה הם שני דברים בלתי נפרדים, שלובים זה בזה. לכן, יש את הדחף המנטאלי הזה לנוע בין זיכרון לציפייה, בין עבר לעתיד, תוך התעלמות כמעט מוחלטת מהמקום היחידי שבו נמצאים החיים- הרגע הזה.

אבל למה אנחנו כל כך מכורים לעתיד?

ראשית, חשוב להבין שמדובר בהרגל שחי ופועל במשך אלפי שנים בתודעה האנושית הקולקטיבית. האבולוציה של התודעה עברה מספר שלבים לאורך ההיסטוריה. בעבר, עוד לפני שהתפתחה בבני האדם יכולת החשיבה, אנשים נהנו מחיבור טבעי ובלתי מודע להוויה. כלומר, הם היו מעוגנים באופן טבעי ברגע הזה, במימד הנוכחות ויכלו לחוש את האחדות שלהם עם כל הקיום. במובן מסוים, ניתן לומר שהם היו מוארים, אך לא ידעו שהם מוארים.

לאחר מכן, החלה להתפתח יכולת החשיבה. אמנם זה לקח זמן, אבל לאט לאט החשיבה החלה לגדול ולהתפתח ובזכותה בני האדם הגיעו להישגים חסרי תקדים. אך יחד עם זאת, משהו בדרך השתבש. בשלב כלשהו החשיבה צמחה למימדים עצומים והרסניים והחלה להשתלט על בני האדם, לתעתע בהם ולגרום להם להזדהות איתה, כלומר לגרום להם לשאוב את תחושת העצמיות שלהם ממנה. שיבוש זה מתואר גם בבראשית כ 'נפילה' (אכילה מעץ הדעת טוב ורע).

בניגוד לשלבים הראשוניים (תקופה זו מכונה בכתובים שונים בשמות כגון: "גן עדן" או "עידן הזהב") שבהם האדם שאב את תחושת האני שלו מתוך ההוויה שאליה היה מחובר ושאותה יכל לחוש, בשלב הזה הוא שאב את תחושת העצמי שלו מהזרם הבלתי פוסק של המחשבות. כך למעשה התפתח האגו – הליקוי הבסיסי בתודעה האנושית. ליקוי שכמובן מושרש גם ברמה האישית וגם ברמה הקולקטיבית.

מכאן נובעת ההתמכרות לעתיד. למעשה היא חלק בלתי נפרד מהימצאותו של האגו. בכל מקום, בכל קהילה ובכל אדם שבו יש אגו, יש גם התמכרות לעתיד, לזמן. למה זה קורה? מכיוון שאיננו מסוגלים לחוש יותר את החיבור להוויה, אז כביכול אין לנו מאיפה לשאוב את תחושת 'האניות' שלנו. ולכן, "המצאנו" תחליף- המחשבות והרגשות שלנו. המוח יצר עצמי מזויף (אגו) והעצמי המזויף הזה חי על זמן, על חשיבה. על מנת להרגיש שהוא חי וקיים, עליו לחשוב מדי פעם על העבר (שעליו מבוססת הזהות שלו) ומכיוון שהוא לא מוצא סיפוק בהווה (כי הוא מתכחש אליו), עליו לחשוב מדי פעם גם על העתיד ולפתח את הציפייה שבעתיד הוא יהיה מאושר או בעתיד יגיע להגשמה כלשהי שתגאל אותו מהמצב העכשווי שלו שבו הוא לא שבע רצון.

מכאן גם נובע חוסר שביעות הרצון התמידי הזה שאנחנו חשים. אותו בור ללא תחתית אשר לא יודע שובע ונמצא ביחסים עמוקים הרבה יותר עם מה שאין לו מאשר עם מה שיש לו. במצב הזה, ברור שנהיה מכורים לעתיד, הרי מבחינתו הרגע הזה לא קיים והחיים האמיתיים נמצאים בעתיד. אבל האמת היא שמי שמכור לעתיד זה לא אנחנו, אלא האגו. הוא זה שמפחד מהאור שמתגלה אך ורק בהווה. הוא זה שעושה הכל כדי להימלט מהרגע הזה. הוא זה שמשתמש במגוון רחב של אסטרטגיות וטכניקות מתוחכמות וערמומיות כדי להתנגד לרגע הזה.

וכמו לכל התמכרות, גם להתמכרות הזו יש את המאפיינים הבסיסיים שהופכים אותה להתמכרות. התלות שהיא יוצרת בסם או באובייקט שאליו מתמכרים, תחושת העונג הרגעית שהיא מספקת, תחושת הדאון שמגיעה לאחר שהשפעת הסם חולפת, ההרגל החזק שניצב בבסיסה, שרשרת האירועים המותנים שכלולים בה והמאפיין החשוב ביותר- חוסר המודעות שעליו ההתמכרות כולה מושתתת.

דרושה בורות כדי להתמכר לעתיד. בורות איננה טיפשות. לא מדובר במחסור בידע אינטלקטואלי. בורות היא חוסר מודעות שמלווה בתמימות ובחוסר ידיעה ישירה של האמת. אנחנו בורים ותמימים כשאנחנו חושבים "עוד קצת ואהיה מאושר, עוד מעט אני מגיע לשם" או "כאשיג את זה או אתגבר על ההוא, אז אהיה סוף סוף מאושר". דמיינו שאתם רוכבים על חמור ומחזיקים קמצוץ של עשב במרחק של עשרה סנטימטרים מאפו. החמור חושב: "אתקדם קצת ואקבל את העשב, עוד מעט ואהיה שבע ומאושר", אבל הוא תמיד רחוק מעט מהעשב. החמור חושב שהוא מתקרב אל העשב, אבל האמת היא שהמרחק בינו לבין העשב תמיד נשאר קבוע, אותם עשרה סנטימטרים. העשב של החמור הוא העתיד אשר נמצא אך ורק במחשבותינו ולכן מדובר כאן באשליה. כל עוד נמשיך לחשוב ככה ולהזדהות עם המחשבה הזו, זה ייראה לנו כאילו החיים האמיתיים נמצאים תמיד במרחק מה מאיתנו.

אבל מכל התמכרות אפשר להיגמל. אז איך נגמלים מההתמכרות לעתיד? לחצו כאן למאמר הבא בנושא

באהבה,
יואב זילכה


אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!
 
 


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים