אז איך "תכלס" מקבלים את מה שיש?
 
 

 


 


 

 אז איך "תכלס" מקבלים את מה שיש?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> אז איך "תכלס" מקבלים את מה שיש?
 
‏יום חמישי, 27 בפברואר 2014
 

התפתחות אישית

אז איך "תכלס" מקבלים את מה שיש?


אם אתם נמצאים כבר זמן מה בעולם ההתפתחות האישית והצמיחה הרוחנית, לבטח שמעתם לא פעם אחת את הביטוי 'לקבל את מה שיש' או 'לאהוב את מה שיש'. ואם אתם מבינים את ההיגיון הפשוט שעומד מאחורי זה וכן את הטירוף שבדרך ההפוכה מכך, אז תרשו לי לברך אתכם כי זה לא מובן מאליו. זה מעיד על כך שאתם ב'שלב מתקדם' של הדרך אל האמת. העניין הוא שגם כשאנחנו מבינים את משמעות הביטוי, לא תמיד ברור לנו איך "תכלס" עושים את זה, איך לתרגל את זה בפועל ביום יום. התוצאה היא שנוצר פער בין ההבנה האינטלקטואלית שלנו את העניין לבין דרך החיים שלנו, שאינה משקפת את אותה הבנה. במילים פשוטות: אנחנו עדיין לא חיים את זה. זו בדיוק הסיבה שבגללה החלטתי לכתוב את המאמר הזה - כדי תת לכם קווים מנחים איך לקבל את מה שיש.

ניתן להתייחס אליו כהמשך ישיר של שני המאמרים הקודמים בנושא ("מה מסתתר מאחורי מה שיש?" ו- "הזמנה 'לעשות שולם' עם החיים"). אז בואו נתחיל...


הצעד הראשון: להתבונן בהתנגדות

ראשית, עלינו ללמוד להתבונן בדרך החיים הנוכחית שלנו. כלומר, באותו הרגל נפשי חזק של התנגדות למה שיש, למה שקורה ברגע הזה. הרעיון כאן הוא להבחין בהתנגדות, לזהות אותה, לשים לב להתנגדות בזמן אמת, ברגע שהיא מתרחשת. זוהי אותה חוסר מוכנות להיות איפה שאנחנו ו/או לעשות את מה שאנחנו עושים. אותו הרגל של לחיות בשביל הרגע הבא, שתמיד נראה לנו חשוב יותר.

סוג של לתפוס את עצמנו על חם ואז להגיד בלב: "הנה...עכשיו זה קורה. הנה ההתנגדות בתוכי, אני רואה את זה". זה בסך הכל הרגל ישן, זוהי תבנית מנטאלית והתנהגותית. וכדי להשתחרר ממנה, אנחנו חייבים קודם כל להאיר עליה באור המודעות שלנו. הרגלים ותבניות יכולים להמשיך לחיות רק אם יש חושך. ברגע שאנחנו מתחילים לראות אותם ולהיות מודעים אליהם, הם לאט לאט יאבדו את אחיזתם ויתפרקו.

העבודה שלכם כאן היא להיות ערניים ולנסות לשמור על אותה ערנות ככל שניתן. ההתנגדות מופיעה במגוון רחב של תחפושות (ולא רק בפורים, אלא כל השנה). תפקידכם הוא לתפוס אותה. לדוגמא: האם אתם רגילים לאכול מאוד מהר ואולי אף להתעסק בעוד כמה דברים בזמן האכילה? האם אתם נוהגים לקצר מאוד את משך זמן צחצוח השיניים? האם אתם מוצאים את עצמכם עצבניים או חסרי סבלנות כשאתם נמצאים ברכב ויש פקק תנועה? האם אתם משתעממים לעתים תכופות? האם אתם מרגישים לעתים קרובות שממש לא בא לכם לעשות את מטלות הבית? האם אתם מוצאים את עצמכם מחכים כל השבוע לסוף השבוע? המקרים הללו מהווים רק מדגם קטן של סימני התנגדות למה שיש. הבחינו בהם בזמן אמת.


הצעד השני: ללמוד להישאר עם הפשטות האובייקטיבית של הרגע הזה

ההתנגדות שלמדתם לזהות במסגרת הצעד הראשון היא סוג של בריחה מהמציאות. בריחה מהגוף אל הראש, כמו גם בריחה מההווה אל ממלכת הזמן (העתיד או העבר). אם כך, מה זה אומר 'לקבל את מה שיש'? מה הכוונה 'לקבל'? הכוונה היא להפסיק לברוח או במילים אחרות: פשוט להישאר. להימצא עם מה שקורה עכשיו בפנים ובחוץ. איך נשארים במציאות? דרך אחת היא לשאול את עצמכם: "מה נמצא עכשיו?" ואז להגביר את מידת הנוכחות שלכם ולהיות ערים למה שקורה. השתמשו בכל החושים כדי לחוות את העכשיו. אפשר גם לשאול: "מה אני רואה? מה אני שומע? מה אני מריח?..." וכן הלאה.

מאחר והבריחה כפי שציינתי היא גם בריחה מהגוף אל הראש, אז דרך נוספת היא לתרגל כניסה אל תוך הגוף והישארות בתוכו. הבריחה, גם אם היא לעתים מלווה בבריחה פיזית ממקום למקום, היא תמיד מתחילה מבריחה מנטאלית. כשאנחנו עסוקים בלברוח מהרגע הזה, כל תשומת הלב, כל האנרגיה שלנו כמעט הולכת לראש - למחשבות, לרגשות, לזיכרונות, לדמיונות, לדאגות, לסיפורים, לתקוות, לתכנונים ועוד. באותם רגעים אנחנו חסרי מודעות לגוף שלנו ולמה שקורה בתוכו. הצעד הזה מדבר על המעבר מבריחה לבחירה. בחירה במה? בחירה להישאר 'בבית' שלי, בחירה במה שקורה בתוכי עכשיו. בחירה לחוש את הגוף שלי מבפנים, להיות עם התחושות שמופיעות וחולפות בו. בשלבים הראשונים, יקל עליכם אם תתחילו לבצע את אותו מעבר באמצעות הסתכלות על החלקים השונים של גופכם...ואז פשוט לחוש את מה שקורה בהם.

כך או כך, שימו לב שאתם לא נופלים למלכודת של 'לקבל את הסיפור על מה שיש' במקום את מה שיש. מה שיש זה תמיד אובייקטיבי, זה תמיד לא אישי, זה תמיד נטול דעות קדומות, נטול אמונות ותפיסות. לדוגמא: התעוררתם מאוחר מהרגיל הבוקר, נשפך עליכם קפה ובדיוק ראיתם את האוטובוס שעליו אתם אמורים לעלות, חולף על פניכם. כל מה שתיארתי הוא בגדר 'מה שיש'. לקבל את זה, זה אומר לקבל את מה שקורה כפי שהוא, את הצורה הפשטנית והיבשה שלו. לקבל את חומר הגלם של החוויה, את החוויה העירומה. ללא הבגד שאנחנו שמנו עליה. 

במקרה הזה, 'לקבל את מה שיש', זה אומר לקבל את העובדה שהתעוררתם בשעה X ושנשפך עליכם קפה ושהאוטובוס נסע. לעומת זאת, 'לקבל את הסיפור על מה שיש', זה אומר שעולה במוחכם המחשבה: "איזה בוקר מחורבן" ואתם מיד מאמינים לה. ההבדל כאן הוא בין לקבל את המציאות לבין לקבל את הפרשנות. מה נראה לכם יותר קל לקבל? ודאי שאת המציאות. את הפרשנות, את הסיפורים שלנו, תמיד קשה יותר לקבל. הקושי בכך הוא סימן שאנחנו מבולבלים, סימן שאנחנו מקבלים את הדבר הלא נכון.

מה שקורה ברגע הזה תמיד יהיה פשוט יותר מהסיפור שלנו. הנה אני יושב בחדר, דממה, אני מסתכל על אצבעות הידיים שלי מקלידות את המילים האלה. על השולחן נמצא ספל ירוק ואני מרגיש רטט בכפות הרגליים ולחץ קל בגב התחתון. זוהי הפשטות של הרגע הזה, זה מה שיש. ועם זה אני נשאר, אני נמצא עם זה ואני כותב לכם על זה. ברגעים אלה אין עבר מבחינתי, אין עתיד. יש רק את זה. עוד לחיצה על המקלדת, עוד אות ועוד אות ולאט לאט האותיות הופכות מילים והמילים נראות על מסך המחשב שלי בו זמנית. המחשב משמיע צלילים עדינים מדי פעם. זה מה שיש ואני נמצא עם זה.

חלקכם אולי אומרים עכשיו: "כן, את מה שאתה מתאר קל יחסית לקבל. אבל מה קורה אם לדוגמא אני כועס או עצבני או מרגיש חלש וחסר אנרגיות? ברגע שאני מתחיל להתבונן בכעס או באנרגיה הנמוכה, אני מיד נזכר באדם או במקרה שבגללו אני כועס, או בסיבות שבגללן (לפי דעתי) אני באנרגיה נמוכה. ואז עוד יותר קשה לי לקבל את מה שקורה בתוכי. אז מה אני עושה?"

בכל פעם שעולה משהו בנפש, הוא מלווה בתחושה פיזית בתוך הגוף. כשאתם מתבוננים בגוף ובתחושות שבגוף, אתם מתבוננים גם בנפש ובמה שקורה בתוכה. ואתם עושים זאת בצורה יעילה. אמצו לעצמכם את ההרגל של להיכנס אל תוך הגוף ולהתבונן בתחושות הפיזיות והלא אישיות שמתרחשות שם. הישארו עם התחושות כפי שהן ברובד הפיזי, חושו אותן מבלי לקרוא להן בשם. שימו לב למה שקורה בפנים עכשיו. שאלו את עצמכם: "מה אני מרגיש? איך זה מרגיש? איזו תחושה נמצאת בתוכי כרגע?" ואז הישארו עם התחושה כמות שהיא.

הסוד של 'לקבל את מה שיש' הוא לשים לב למה שיש ולהישאר עם מה שיש כל עוד הוא נמצא. פיתוח מיומנות הקבלה מתרחש באמצעות פיתוח מיומנות תשומת הלב והשמירה עליה. להיות בשקט, להסתכל מסביב, להסתכל בפנים, להקשיב, להרגיש, להיות. ולהבחין מרגע לרגע..."הנה עולה בי מחשבה, הנה מופיע רגש, הנה מתעוררת תחושה, הנה אני רואה ציפור, הנה אני שומע דלת נטרקת".


הצעד השלישי: הסכמה מרצון

במקום העבודה שלי עבד עד לא מזמן אדם מבוגר. מאחר ועבדנו יחד באותה קומה, לעתים קרובות קרה שנתקלנו זה בזה ליד דלת הקומה. כשהגיע אל הדלת קצת לפני, היה מחזיק אותה עד שאני אעבור והייתי אומר לו כמובן תודה. את התשובה שלו לתודה שלי לעולם לא אשכח! הוא היה מחייך ואומר: "ברצון". לצערי האדם הזה נפטר ממחלת הסרטן לפני כחודש, אבל הגישה שלו הותירה בי רושם עז והחלטתי לאמץ את האמירה שלו: "ברצון". זה מיד התחבר לי עם התרגול של 'לקבל את מה שיש', מכיוון שזה הפוך מאותו הרגל של התנגדות ושל חוסר המוכנות לעשות מה שאנחנו עושים או להיות היכן שאנחנו נמצאים.

המון פעמים ביום יום שלנו, קורה שכל מיני אנשים מבקשים מאיתנו לעשות עבורם משהו. או שאנחנו מתבקשים לעשות משהו עבור עצמנו. כך או כך, אם נהיה כנים, ברוב המקרים אנחנו לא ששים לעשות זאת. גם כשאנחנו מסכימים לעשות זאת, אנחנו לא תמיד מרגישים בפנים את ההסכמה. הרבה פעמים אנחנו עושים, אבל עדיין מתוך חוסר הסכמה, מתוך חוסר רצון, מתוך תחושה של בלית ברירה. לעתים קרובות, קורה גם שאנחנו נאלצים להיות בחברת אדם מסוים או לבצע פעולה כלשהי או להופיע במקום כלשהו וממש אין לנו חשק בכך. ולא תמיד ניתן לבטל.

מה יקרה אם בכל המקרים האלה או לפחות בחלקם, נוותר על חוסר המוכנות ונתרגל הסכמה מרצון? מה יקרה אם באותם רגעים נגיד לעצמנו (או לאדם האחר) בלב (או בקול רם) את המילה: "ברצון!". אותה מילה שתזכיר לנו את אותה דרך חיים חדשה ותשנה את ההרגל הנושן של ההתנגדות. זו תהיה תזכורת נפלאה 'לקבל את מה שיש'. תזכורת נפלאה לתובנה: "זה מה שיש עכשיו, אני נמצא כאן וזה מה שעלי לעשות. אני יכול להיות כאן ולרצות להיות במקום אחר - קונפליקט שיגרום לי סבל רב. או שאני יכול להיות כאן ולרצות להיות כאן - התאמה שתעניק לי שלווה".

אתם שומעים את השעון המעורר בבוקר ולא בא לכם לקום? תגידו "ברצון" ותקומו. אתם שוכבים לנוח על הספה ובן או בת הזוג שלכם מבקשים איזו טובה? תגידו "ברצון". יש ערימה של כביסה שצריך לקפל? תגידו "ברצון".

אתם יכולים גם לומר לעצמכם לפעמים: "אני לא רוצה דבר אחר מלבד מה שיש כאן ועכשיו" או "אני לא רוצה להיות בשום מקום/זמן אחר מלבד כאן ועכשיו" ואז להישאר עם ההד הפיזי והנפשי שהאמירה הזו תעשה בכם. ייתכן שתחושו בהתחלה תחושה של הפסד או ויתור. זכרו שזהו הויתור על האגו, הפסד של האגו (הפסד של תבנית ההתנגדות) ולא של מי שאתם באמת. אתם רק תרוויחו מכך. לא תפסידו כלום מלבד את ההרגל הישן והמזיק. זהו "הפסד" שיספק לכם שחרור גדול ועוד הרבה רווחים אמיתיים.

יש הרבה צעדים שניתן לעשות כדי ללמוד 'לקבל את מה שיש'. כולם מובילים לאותו מקום. התחילו בשלושת הצעדים שהוצעו לכם כאן, כל אחד מהם הוא עולם ומלואו. עולם חדש ומרתק.

באהבה
יואב זילכה
(מאמר זה מוקדש לזכרו של טומי גרינברג ז"ל) 


אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.

רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים