ההכרה הישירה בארעיות היא הדרך אל החופש
 
 

 


 


 

 ההכרה הישירה בארעיות היא הדרך אל החופש

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> ההכרה הישירה בארעיות היא הדרך אל החופש
 
‏יום שישי, 3 במאי 2013

 

התפתחות אישית

ההכרה הישירה בארעיות היא הדרך אל החופש (מאמר המשך)


במאמר הקודם ("האמא של כל האשליות") דיברתי על המציאות המוחלטת של מה שאנחנו קוראים "אני". מציאות שלא כל כך קל להבין ולעכל, בייחוד לאור העובדה שאותה מציאות מוחלטת של ה"אני" היא שבעצם אין "אני". בחיפושיי אחר רעיונות למאמר הזה, שעוסק בארעיות, החלטתי הבוקר לצאת להליכה. כבר בתחילת המסלול בו הלכתי, נתקלתי פתאום בעורב מת, שוכב על גבו כשמקורו נשען על הרצפה. בתחילה עלה בי עצב ומיד לאחר מכן הופיע בתוכי קול שקט שאמר: "אתה זה שחיפשת רעיון בנוגע לארעיות...". ואז קול אחר ענה לו: "כן, אבל לא התכוונתי שתתחיל להרוג פה יצורים חיים מסביבי". ככה התחיל הבוקר שלי היום...

המאמר הקודם הסתיים במשפט הבא:

"זו המציאות המוחלטת של "האני" שכולנו עסוקים בו מרבית היום. זוהי האמא של כל האשליות ואם נוכל להבין אותה על ידי חוויה ישירה, נגלה את הרמז שיוביל אותנו אל ההארה".

אז מהו הרמז שיוביל אותנו אל החופש? ובכן, הרמז טמון בארעיות. פילוסופים, הוגי דעות ואנשי רוח רבים לאורך ההיסטוריה, בחיפושם אחר האמת, ניסו למצוא תשובה לשאלה: "מה אני יכול לדעת בוודאות מוחלטת?" את אחת התשובות האמיתיות והיחידות שיש לשאלה הזו, ניתן למצוא בסיפור על נזיר שחי כ-20 שנה במנזר ולאחר שיצא משם נשאל מה למד. הוא ענה: "כל המופיע, חולף. את זה אני יודע".

אז מה הכוונה שהרמז טמון בארעיות? הכוונה היא שההתבוננות בארעיות שמסביבנו ויותר מכך- בתוכנו, היא למעשה הדרך אל החופש. אם נוכל, בעזרת תרגול רוחני, להכיר באופן ישיר בארעיות שלנו עצמנו, או ליתר דיוק: במה שאנחנו חושבים שאנחנו (כלומר, בארעיות של הצורה הפיזית והמנטאלית שלנו), זה יוביל אותנו אל החופש. חופש ממה? חופש מסבל, חופש מתלות, חופש מהזדהות, חופש משעבוד, חופש מהיקשרות!

מדוע זה כך? על מנת להבין זאת, עלינו לדבר קצת על הסיבה לסבל האנושי, הלוא היא ההיקשרות העיוורת למה שבמציאות הוא למעשה ארעי ובר חלוף. כבני אדם, אנחנו נוטים להיקשר להמון דברים, חלקם פיזיים וחלקם נפשיים. זה נובע מתוך הרגלים של אלפי שנים שמושרשים באופן עמוק בתודעה האנושית הקולקטיבית. במילים אחרות, ככה עובדת נפש נורמאלית. אך זה לא מה שמאפיין את הנפש הטהורה, את הטבע האמיתי שבתוכנו, טבע שמוסתר מאחורי מושאי ההיקשרות שלנו, כמו גם מאחורי ההרגל להיקשר.

כיצד מתפתחת היקשרות? כזכור, במאמר הקודם דיברתי על ארבעה תהליכים נפשיים: תודעה, תפיסה, תחושה ותגובה. השורש העיקרי של ההיקשרות נמצא בתהליך האחרון- בתגובה הנפשית. ישנם שלושה סוגים של תגובה: השתוקקות, סלידה ובורות. כל השלושה מובילים להיקשרות ובהמשך לכך, באופן בלתי נמנע, הם מובילים גם לסבל.

איך זה עובד בדיוק? ראשית, ישנה התודעה שאחראית על רישום של כל מגע בין ששת בסיסי החושים (חמשת החושים הפיזיים המוכרים לנו והנפש) לבין אובייקט כלשהו במציאות (הפנימית והחיצונית). לאחר מכן, מגיעה התפיסה, או במילים אחרות הפרשנות, הראייה של אירוע מסוים דרך משקפיים מסוימים שאפשר גם לכנותם: "עיני העבר". מיד לאחר התפיסה, מתעוררות תחושה פיזית באזור מסוים בגוף. במידה והתחושה נעימה, תתפתח בעקבותיה תגובה "חיובית" שנקראת אהדה או השתוקקות. אם התחושה אינה נעימה, תתעורר באופן אוטומטי תגובה "שלילית" שנקראת דחייה או סלידה. במידה והתחושה נייטרלית תתעורר תגובה נייטרלית שנקראת בורות (חוסר מודעות).

התהליכים האלה קורים במהירות עצומה ומבלי שאנחנו בכלל ערים לכך. איננו מודעים לכך שאנחנו מגיבים ואיננו מודעים לטבע האמיתי של הדברים שאליהם אנחנו מגיבים. ההרגל של התגובה העיוורת אשר מוביל להיקשרות ולסבל, הוא למעשה מבוסס על כך שאנחנו לא רואים את הדברים בבהירות. כלומר, לא מודעים לטבע האמיתי שלהם. אנחנו חושבים שאנחנו מגיבים לדבר אמיתי, ממשי וקבוע, כאשר בעצם אנחנו מגיבים לדבר ארעי לגמרי, דבר ריק לגמרי, דבר שמופיע וחולף. אם היינו יכולים להכיר באופן ישיר בארעיות של הדבר שאליו אנחנו מגיבים, לא היינו מגיבים.

חישבו על זה כך... במהלך היום יום לדוגמא יש אינספור אירועים ומקרים "במציאות החיצונית" שיש בכוחם להשפיע על מצב רוחנו. יש אירועים שגורמים לנו לתגובה של סלידה (כלומר איננו רוצים אותם, אנחנו דוחים אותם, מתעצבנים, מתנגדים), יש אירועים שגורמים לנו לתגובה של השתוקקות (אנחנו רוצים עוד מהם, אנחנו אוהבים אותם, מזדהים איתם, רוצים שיימשכו לנצח, רוצים שיהיו אך ורק אירועים כאלה) ויש גם אירועים שתגובתנו כלפיהם היא נייטרלית. במצב הרגיל והאוטומטי שבו הנפש שלנו מותנית לפעול, ככה הדברים עובדים. זה אומר שאנחנו תלויים במה שקורה כדי להרגיש טוב.

אבל אם היינו באמת מודעים בכל תא ותא בגוף שלנו, לארעיות של כל הדברים והמצבים, לא היה כל טעם להשתוקק למשהו שעוד רגע יחלוף. באותה מידה, לא היה כל טעם לסלוד ממשהו שעוד רגע יחלוף. ובאותו אופן, בכל הרף עין של התבוננות בארעיות, המודעות שלנו הייתה הולכת וגוברת וכך לא הייתה מתרחשת עוד תגובה נייטרלית של בורות. זוהי הדרך אל החופש, הדרך אל החופש מהתניות, אל ההכרה בטבע האמיתי והכמוס של תודעתנו.

אני אספר לכם משהו שכולכם לדעתי תוכלו להזדהות איתו. לעתים רבות, אני מוצא את עצמי מתעורר בבוקר לאחר לילה רווי בחלומות, חלומות שאני זוכר היטב בשניות הראשונות שאני מתעורר. לפעמים, בחלום, אני מוצא את עצמי מתמודד עם כל מיני אתגרים, בעיות או אירועים שמכבידים עליי. למשל: לא מזמן חלמתי שאני שוב תלמיד בבית ספר ושיש לי מבחן מאיים ומפחיד שעלי להתכונן אליו בצורה יסודית. החלום היה כל כך ממשי, שממש יכולתי לחוש את העול של המבחן הזה על כתפיי ואת תחושות הפחד והמועקה שחלחלו בי. כשהתעוררתי בבוקר, יכולתי עדיין לחוש לכמה שניות את אותו עול מן החלום, אבל מיד לאחר מכן עלה בי צחוק גדול. "זה היה רק חלום" אמר הצחוק שלי ואז חשתי הקלה גדולה.

התעוררות רוחנית דומה מאוד במהותה להתעוררות מחלום. כמו בחלום, ככה גם בחיים, המודעות שהיא אנחנו נרדמת ונופלת אל תוך הזדהות מוחלטת עם צורה. כשזה קורה, החיים נעשים רציניים מדי ומכבידים, אנחנו מאבדים פרופורציה וכל דבר קטן נראה חשוב, דחוף, משמעותי, ממשי וקבוע. אבל האמת היא שאנחנו במהותנו רוח אשר לכודה בתוך גוף, בתוך צורות פיזיות ומנטאליות. ברוב הגדול של המקרים, הרוח הזו שוכחת שהצורה שעוטפת אותה היא זמנית, ארעית כמו כל הצורות. סופה של הצורה הזו הוא וודאי, התפוגגות. וכשהרוח שוכחת שהצורה היא זמנית בלבד, היא מזדהה איתה וחושבת שהיא זה הצורה. הזדהות עם צורה או היקשרות לצורה מובילות לשעבוד ולסבל. התבוננות בארעיות של כל הצורות מובילה לחופש.

חופש ממה?

בשיר "עבדים" של ברי סחרוף, ישנו משפט יפה שאומר: "כולנו רוצים להיות חופשיים, אבל ממה אלוהים ממה?". המשפט הזה משקף בצורה יפה מאוד איך בני האדם מחפשים חופש, אך לא באמת מודעים לדבר שממנו הם רוצים חופש. ובכן, הדבר שממנו אנחנו רוצים להיות חופשיים הוא כמובן ההיקשרות. חופש מהיקשרות זו הארה, זהו קץ הסבל.

איך לוקחים את זה למקום של תרגול פרקטי? על כך במאמר הבא...

באהבה,
יואב זילכה
 

אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים