מה הקשר בין ייעוד לבין חופש?
 
 

 


 


 

 מה הקשר בין ייעוד לבין חופש?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> מה הקשר בין ייעוד לבין חופש?
 
‏יום רביעי, 20 במאי 2015
 

התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה

מה הקשר בין ייעוד לבין חופש?
 
נחשפתי פעם לשיחה מעניינת בין מורה רוחני לתלמידו. התלמיד הביע כמיהה עמוקה לשינוי כלשהו בחייו. הוא אמר שהוא רוצה לעסוק בעשייה משמעותית. שהוא מבקש גם את השפע ואת החופש הנלווים לעשייה שכזו. הוא אמר שהוא רוצה לעשות משהו חשוב, משהו שעושה הבדל בעולם, אך לא ידע לומר בבירור מה הוא רוצה לעשות. הוא סיים את דבריו בשאלה הבאה שהפנה אל המורה: "האם תוכל לעזור לי למצוא את הייעוד שלי בחיים?"
 
השיחה ביניהם המשיכה באופן הבא:

המורה: "הייעוד שלך הוא לשבת כאן ולדבר איתי, כי זה המקום בו אתה נמצא וזה מה שאתה עושה. עד שאתה קם ועושה משהו אחר. ואז, זה הופך לייעוד שלך."

התלמיד: "אז הייעוד שלי הוא לשבת במשרד שלי למשך 30 השנים הבאות עד שאפרוש או אפוטר?"

המורה: "אתה לא במשרד שלך עכשיו, לכן זה לא הייעוד שלך. כאשר אתה כן נמצא במשרד שלך ועושה מה שאתה עושה, אז זה הייעוד שלך. לא למשך 30 השנים הבאות, אלא נכון לעכשיו."

התלמיד: "אני חושב שישנה אי הבנה בינינו. עבורך, 'ייעוד' משמעו מה שאתה עושה עכשיו. אני לעומת זאת מתכוון למצב בו יש לי מטרה כוללת לחיים, משהו גדול שנותן משמעות למה שאני עושה. סוג של שליחות. להדק דפים במשרד זה לא זה. אני יודע את זה."

המורה: "כל עוד אינך מודע להוויה, אתה תחפש משמעות אך ורק בתוך המימד של עשייה ושל עתיד, כלומר במימד הזמן. וכל משמעות או הגשמה שתמצא יתפוגגו מתישהו או שיתבררו כהטעיה. כך או כך, הם יושמדו על ידי הזמן. כל משמעות שאנו מוצאים ברמה הזו היא אמיתית רק באופן יחסי וזמני. לדוגמא: אם הטיפול בילדים שלך נותן משמעות לחייך, מה קורה למשמעות הזו כאשר הם כבר לא זקוקים לך ואולי אפילו כבר לא מקשיבים לך יותר? או אם התשוקה להצליח, להצטיין או 'לנצח' בתחום כלשהו נותנת לך משמעות, מה קורה אם אתה אף פעם לא 'מנצח' או שרצף 'הניצחונות' שלך מסתיים יום אחד, מה שבהחלט יקרה מתישהו? כאשר אתה מתייחס למה שאתה עושה ולאיפה שאתה כייעוד המרכזי של חייך, אתה שולל את הזמן. זה מאוד מעצים. מה שאתה מכנה 'ייעוד' ככל הנראה ישתנה שוב ושוב במהלך חייך וזאת בהתאם להשפעות רבות ומגוונות שאינך מודע למרביתן. אבל כל עוד תחיה מתוך ההכרה הבסיסית שהייעוד האמיתי שלך הוא מה שקורה בפועל ברגע זה, סיכויים גבוהים שתחוש סיפוק והגשמה בכל 'ייעוד' בו תמצא את עצמך. כמו כן, סיכויים גבוהים שתמצא את עצמך עוסק באופן טבעי בדברים שמתאימים לך יותר והדברים יזרמו ביתר קלות."
 
בשיחה אחרת, בין מורה אחר לבין תלמיד אחר, נאמרו הדברים הבאים:

התלמיד: "כיצד אוכל להיות חופשי?"

המורה: "אתה חופשי לחלוטין לעשות מה שאתה עושה. אף אחד לא יכול למנוע את זה ממך."

התלמיד: "מה זאת אומרת?"

המורה: "כאשר אתה עושה משהו שהוא אפשרי, זה קל וזה לא מטריד אותך. כאשר אתה מנסה לעשות משהו שהוא בלתי אפשרי, זה יוצר מתח נפשי והתחושה שלך קשה. עד כאן זה די ברור, נכון?"

התלמיד: "נכון."

המורה: "עובדה בסיסית ופשוטה שאתה שוכח היא העובדה שבכל רגע נתון, הדבר האפשרי היחידי שאתה יכול לעשות הוא מה שאתה כבר עושה ממילא. ברגע זה, אינך יכול להיות במקום אחר או לעשות משהו אחר מלבד מה שאתה עושה. האפשרות הזו כלל אינה קיימת. אם כן, המתח והתחושה שאינך חופשי נובעים מאמונתך במחשבה שאתה יכול או צריך או אמור להיות במקום אחר או לעשות משהו אחר, דבר שאינו אפשרי. ברגע שברור לך באופן עמוק שהמחשבה הזו היא חסרת כל תוקף והיא קיימת בגדר רעיון מנטאלי בלבד, המתח לא מופיע והעשייה שלך מתרחשת בחופשיות וללא מאמץ מיוחד. שהרי, איזה מאמץ בדיוק עליך להפעיל על מנת להגיע לכאן ולעשות מה שאתה כבר עושה בין כה וכה?"

התלמיד: "שום מאמץ."

המורה: "בדיוק. העבודה שלך הסתיימה."
 
האם שמתם לב לדמיון בין תשובות המורים השונים? האם שמתם לב לדמיון בין הבלבול של שני התלמידים השונים? האם הבחנתם בתסבוכות הדומות המצויות בתהליכי החשיבה שלנו? האם שמעתם את המבנים המחשבתיים שיוצרים את המתח והתסכול? האם חשתם איך ההכרה במציאות מתירה את 'הפלונטר' ומשאירה אותנו במקום נקי ופשוט?
 
אם כן, מה הקשר בין ייעוד לבין חופש? מהותם זהה. הייעוד שלך הוא לעשות מה שאתה עושה ברגע זה, מכיוון שאין שום אפשרות לעשות משהו אחר. חופש הינו לעשות משהו שהוא אפשרי והדבר היחידי שאפשר לעשות הוא מה שאתה כבר בין כה וכה עושה כי אתה כבר עושה זאת. בשני המקרים, ההכרה במציאות הכרחית. ההכרה במציאות מאפשרת גם חופש וגם ייעוד. המציאות היא מה שמתרחש בפועל ולא מה שאנחנו חושבים.
 
לנו יש ידיעה לגבי המקום בו אנחנו אמורים להיות או לגבי הדבר אותו אנחנו אמורים לעשות. הצעד הראשון הוא להכיר בכך שמדובר באשליה. אותה 'ידיעה' היא מחשבה ותו לא. מחשבה המשקפת בעיקר את כל ההתניות ההיסטוריות של נפשנו, להן מקורות רבים ומגוונים. מאיפה אנחנו יודעים מה אמור או צריך לקרות? מה שאמור לקרות הוא מחשבה. המציאות זה מה שקורה עכשיו והיא לא יכולה להיות שונה מכפי שהיא, משום שהיא כבר כפי שהיא ואין דבר אחר מלבדה. אין זה אומר שדברים לא יכולים להשתנות בהמשך. לבטח הם ישתנו, מאחר שהכל משתנה.
 
מצד אחד, המציאות לעולם אינה שונה מכפי שהיא. מצד שני, הכל ארעי וטבעה של המציאות עצמה הוא שינוי בלתי פוסק, זרם שלעולם אינו עוצר. אבל בפועל אין באמת שני צדדים. שתי אמיתות אלה בדבר המציאות חיות זו לצד זו ואין סתירה ביניהן. התבוננו סביבכם. האם ברור לכם שברגע זה קורה מה שקורה ולא קורה שום דבר אחר? האם גם ברור לכם שבעוד חודש, שבוע, יום, שעה, דקה או שנייה, יקרה משהו אחר ושאינכם יכולים לדעת בוודאות מה זה יהיה?
 
אם ברגע זה קורה אך ורק מה שבין כה וכה קורה, אין זה אומר שבעתיד זה לא יכול להשתנות. אבל הדבר אותו אנחנו מכנים 'עתיד' הוא למעשה תמונה מנטאלית, מחשבה, תופעה מדומיינת. אותו 'עתיד' אינו קיים ברגע זה, אלא כמחשבה. יש רק את מה שהינו. אין דבר אחר. זה הרי ברור מאליו. אבל, מבלי לשים לב, מסתתרת במוחנו תמונה חלופית, אלטרנטיבה למה שקורה. חשיפת התמונה המדומיינת הזו כתמונה מדומיינת שהיא חסרת כל ממשות, משאירה אותנו עם הממשי. ואז אנחנו חיים עם פחות ופחות מתח, באופן שבו חופש, ייעוד והגשמה מתקיימים יחד וברור לנו כי הם אינם נפרדים זה מזה.
 
המשך יבוא...
 
באהבה,
יואב זילכה

נ.ב.
הינכם מוזמנים ללמוד ולתרגל מדיטציה בטבע, בקבוצה קטנה ובאווירה חופשית. לפרטים על המפגש הקרוב בפארק לחצו כאן
 



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים