האם גם בעשייה שלך חסר המרכיב החשוב ביותר?
 
 

 


 


 

 האם גם בעשייה שלך חסר המרכיב החשוב ביותר?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> הצלחה בחיים ובעסקים >> האם גם בעשייה שלך חסר המרכיב החשוב ביותר?
 
‏‏יום שישי, 27 בדצמבר 2013
 

הצלחה

האם גם בעשייה שלך חסר המרכיב החשוב ביותר?


מריבתנו עושים ופועלים מתוך מצב תודעתי של "אוי, יש לי כל כך הרבה עבודה, כל כך הרבה דברים שעלי לעשות". אבל נשאלת השאלה: מהי האיכות של העשייה שלנו? מהי האיכות של כל פעולה, של כל דבר ודבר שאנחנו עושים? והתשובה היא שמדובר באיכות נמוכה מאוד. ולא רק שאיכות העשייה נמוכה, אלא גם מידת ההנאה שלנו מהעשייה היא נמוכה. ויתרה מכך, אם שתי אלו נמוכות אז גם איכות החיים שלנו נמוכה. מדוע זה כך? מפני ששכחנו את המרכיב החשוב ביותר.

מהו המרכיב החשוב ביותר בעשייה?

כשאנחנו פועלים מתוך אותו מצב תודעתי שציינתי לעיל, אנחנו לא פנויים. אנחנו עסוקים וטרודים בכל אותן משימות שעלינו לבצע באותו היום, אותו שבוע, אותו חודש, אותו פרויקט וכדומה. אנחנו מלאים והפעם לא במובן החיובי של המילה. ואנחנו פועלים כך, למרות העובדה שברגע נתון יש רק דבר אחד שאנחנו יכולים לעשות. במקום לעשות דבר אחד בכל פעם או כמו שאומרים: "פרה פרה", משהו בנו מעדיף לחשוב על 10 דברים שאנחנו צריכים לעשות אחר כך, בזמן שאנחנו עושים דבר אחד כרגע.

מה זה אומר שאנחנו לא פנויים? זה אומר שאנחנו לא ריקים. נסו לדמיין לרגע כמה משחרר ומהנה זה היה אם בזמן שאתם מבצעים פעולה אחת, הייתם ריקים מבפנים. מה הכוונה ריקים? הכוונה לכך שתשומת הלב שלכם חופשייה להתמקד אך ורק באותה פעולה בודדת שאתם מבצעים. אתם כמו בית ריק לחלוטין שכל הדלתות והחלונות בו פתוחים והרוח זורמת ומאווררת את כל שטח הבית. אין שום רהיטים כבדים שמפריעים, אין שום מטענים או תיקים על הרצפה. הכל ריק. ומה יש כאשר הכל ריק? כלום, מרחב, חלל.

המרחב הפנימי הזה בתודעה מאפשר לכם לפעול ולעשות מתוך קלילות, מתוך שקט פנימי ומתוך תשומת לב גבוהה מאוד. איכות דורשת תשומת לב. לכן, זהו המרכיב החשוב ביותר בעשייה שלכם: תשומת לב או במילים אחרות מודעות, או במילים אחרות נוכחות. לענייננו כאן, שלוש המילים: תשומת לב, מודעות ונוכחות הן מילים נרדפות המשקפות את המרכיב החשוב ביותר. זה שמאפשר עשייה איכותית ובהתאם לכך גם תוצאות איכותיות מאוד.

מדוע מרכיב זה חסר אצל מרביתנו?

מפני שכאשר אנחנו נמצאים במצב התודעה של "יש לי עוד מלא דברים לעשות ולהספיק היום", אז אנחנו בעצם לא נמצאים. אנחנו אבודים בתוך עולם החשיבה, חושבים על כל אותם הדברים שיש לנו לעשות, אבודים בתוך עולם הזמן. זאת במקום להיות במקום היחידי שבו נמצאים החיים, במקום היחידי שבו נמצאת המציאות (שימו לב שלשתי המילים האחרונות יש את אותו שורש), ברגע הזה, כאן ועכשיו.

אנחנו מתעלמים ממה שיש, נמנעים ממה שיש כי משהו בנו לא רוצה להיות איפה שאנחנו ולעשות את מה שאנחנו עושים כרגע. משהו בנו לא רוצה להיות כאן ועכשיו, הוא מעדיף לחלום, לחשוב, להיזכר, לצפות, לתכנן, לדאוג וכדומה. וכשאנחנו פועלים כך, תשומת הלב שלנו (או מרביתה) לא נמצאת ברגע הזה ולא מופנית כלפי הפעולה הבודדת שאנחנו עושים. תשומת הלב הלכה לאיבוד בתוך היער הסבוך והאשלייתי של המוח האנושי.

העכשיו הוא בלתי נפרד ממי שאנחנו ברמה העמוקה ביותר. זה אומר במילים אחרות שאין אני מחוץ לעכשיו (גם בתוך העכשיו אין אני, אבל זה כבר נושא למאמר אחר). כלומר, אנחנו לא קיימים מחוץ לעכשיו, לא נמצאים. שהרי מה קיים מחוץ לעכשיו מלבד העולם הוירטואלי והקונספטואלי של החשיבה?

הדימוי העצמי שלנו קיים מחוץ לעכשיו, האגו קיים מחוץ לעכשיו, התדמית שלנו קיימת מחוץ לעכשיו, אבל לא אנחנו. אם אנחנו לא נמצאים ברגע הזה, אנחנו פשוט לא נמצאים- נקודה. אם תשומת הלב או המודעות שלנו לא נמצאת ברגע הזה, אז אנחנו לא נמצאים ברגע הזה. איננו נוכחים. וכשאיננו נוכחים, אז יש ירידה דרסטית של איכות במספר מובנים שהזכרתי קודם: באיכות העשייה, באיכות ההנאה מהעשייה ובאיכות החיים הכוללת.

המוח האנושי חי ופועל מתוך הנחת עבודה שהרגע הבא חשוב יותר מהרגע הנוכחי. אם הרגע הבא חשוב יותר מהרגע הנוכחי, אז הפעולה הבאה או עשר הפעולות הבאות חשובות יותר מהפעולה הזו שאני עושה עכשיו. הנחת עבודה זו היא חברה טובה של הנחת עבודה נוספת שאומרת שהמטרה הסופית חשובה יותר מהדרך או מהצעד הזה. שתיהן כמובן הנחות עבודה מוטעות שיוצרות חוסר תפקוד וליקויים בסיסיים באופן שבו אנחנו חיים.

כשאנחנו עושים משהו רק בשביל לסיים איתו ולעבור הלאה או רק בשביל להגיע לאיזושהי מטרה עתידית שנראית לנו חשובה יותר, אז אנחנו לא יכולים ליהנות מעצם העשייה עצמה. ואם אנחנו לא יכולים ליהנות מעצם העשייה עצמה, אז זה אומר שאנחנו מגבילים את ההנאה שלנו בחיים רק לרגעים קצרים ביותר אם בכלל. למה? מפני שבחיים אנחנו רוב הזמן בדרכים ולא במטרות.

אז נניח שהדרך למטרה מסוימת שהמוח קבע והגדיר כמשמעותית וחשובה, לוקחת לנו שנה. במשך שנה אנחנו לא מסוגלים ליהנות מהעשייה בדרך אל המטרה ואז כשאנחנו מגיעים למטרה אנחנו אולי נהנים קצת, מרגישים סיפוק קל. אבל לא להרבה זמן. הרי מהר מאוד המוח שוב יהיה לא מסופק ממה שיש כאן ועכשיו. הוא יגיד: "תן לי משהו מעניין לחשוב עליו, תן לי איזה גירוי, תן לי משהו לרדוף אחריו, תן לי משהו להשתוקק אליו".

מדוע זה כך? למה רובנו מתנהגים כך?

התשובה יכולה להסתכם בהרצאה שלמה או במילה אחת. הפעם אני מעדיף לענות במילה אחת: הרגל. זה פשוט הרגל. הרגל אישי וקולקטיבי. כך המוח האנושי מתוכנת בשלב זה של האבולוציה של התודעה. כשאנחנו מתחילים להזדהות עם החשיבה, נוצר דבר שנקרא אגו, סוג של עצמי שקרי שהמוח יוצר. כשהאגו נוצר, כל מה שמעניין אותו זה להמשיך לחיות ולשרוד בתוכנו. כדי להמשיך לשרוד, הוא צריך שנמשיך להיות לכודים במימד הזמן והחשיבה. הישרדותו תלויה בהמשך ההזדהות שלנו איתו. במילים אחרות, לענייננו זה אומר שאנחנו מזדהים עם אותו הרגל ולכן לא מסוגלים לצפות או להבחין בו כפי שהוא.

במשפט האחרון טמון הצעד הראשון בדרך החוצה, בדרך אל עשייה "מעולם אחר", עשייה שהיא איכותית ומהנה הרבה יותר. הצעד הראשון מתחיל ביצירת מודעות למצב הקיים, לאופן שבו אנחנו רגילים לחיות ולעשות. הרעיון הוא להתחיל לצפות בהרגל הזה, לראות אותו כפי שהוא – בסך הכל הרגל של המוח, תבנית חשיבה מסוימת. אז נסו לתפוס את עצמכם במצבים התודעתיים שהוזכרו כאן, שימו לב לאותן הפעמים שבהן אתם 'חיים בשביל הרגע הבא' או 'עושים בשביל X' ולא בשביל לעשות. ככל שתצברו מודעות ברגעי האמת שבהם זה קורה ותפתחו את היכולת להתבונן בזה, לאט לאט יתפתח לו במקביל חופש הבחירה בעשייה מסוג אחר.

ויחד עם ההתבוננות כצעד ראשוני ובסיסי, הנה לכם שלושה אתגרים שיכולים להוות את הצעד הבא. אתם מוזמנים לבחור רק אחד מהם או לנסות את כולם. רק דעו שבכל אחד מהם ניתן להשתמש כתרגול למשך חיים שלמים:
  1. כשאתם יושבים, רק שבו. אל תעשו דבר אחר מלבד לשבת.
     
  2. כשאתם כותבים אימייל או מדברים בטלפון, נסו לחוש את פנים כף הרגל (או לפחות את המגע בין כף הרגל לרצפה) בו זמנית. נסו לשמור על תשומת הלב שם למטה לכל אורך השיחה או כתיבת המייל.
     
  3. בפעם הבאה שבה אתם מתקלחים, התקלחו בשביל להתקלח. לא בשביל לסיים את המקלחת מהר ולרוץ הלאה לדבר הבא. וגם לא בשביל להתנקות. אלא רק בשביל להתקלח. הביאו את כל תשומת ליבכם לעשייה עצמה. היו שם. השתמשו בכל החושים כדי להיות נוכחים בזמן המקלחת.
בהצלחה
יואב זילכה

 
 
 אהבתם את המאמר? שתפו את האנשים היקרים לכם.
רוצים ליהנות מתכנים, מכלים ומסרטונים מעוררי השראה וגם לקבל במתנה את "המדריך לטרנספורמציה" שיאפשר לכם לגלות מה עוצר אתכם ולהמריא לדרך חדשה בחייכם? לחצו כאן עכשיו!



+ הוסף תגובה חדשה
תגובות: (צפה ב-  תגובות בעמוד זה)
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים