מהם 3 השרירים של נפש שלווה וחופשייה?
 
 

 


 


 

 מהם 3 השרירים של נפש שלווה וחופשייה?

דף הבית >> בלוג - מאמרים >> התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה >> מהם 3 השרירים של נפש שלווה וחופשייה?
 
‏יום שני, 30 במרץ 2015
 
התפתחות אישית | צמיחה רוחנית | מדיטציה

מהם 3 השרירים של נפש שלווה וחופשייה?
 
רגעים ספורים לפני חג החירות, כדאי לנו לגלות או להיזכר מחדש בשלושה שרירים בסיסיים של בהירות ושלווה נפשית. ניתן גם להתייחס אליהם, אם תרצו, כשרירים שמוציאים אותנו מעבדות לחירות. אמנם לא מדובר בשרירים אמיתיים, פיזיים, אך חווייתם העמוקה והישירה כרוכה בהחלט בהיבט פיזי. זוהי ידיעה שהשכל לא יודע עליה דבר. אין זו עבדות אמיתית אלא מדומיינת, אשלייתית. ההכרה בכך משחררת. השרירים הם שרירים של מודעות, שרירים הנובעים מהכרה בשלוש תובנות השזורות בטבע המציאות. אלו הן התובנות:
 
העולם כפי שהוא נראה לי הוא לא העולם האמיתי.

כאשר אנחנו מבחינים שוב ושוב בכך שמה שאנחנו חושבים שקורה זה לא מה שקורה, מופיעה ומתייצבת בתוכנו ההבנה שמה שאנחנו מכנים 'העולם' או 'החיים שלי', זה בעצם תמונה מנטאלית. פרי של יצירתיות והתניות. בין אם יש עולם אמיתי או לא, ברור שאנחנו לא רואים אותו. מה שאנחנו רואים זה את הביטויים של התבניות ההיסטוריות של נפשנו ושל היצירתיות והדמיון הבלתי מוגבלים שלה. זה מסביר בין השאר מדוע עשרה אנשים שנכחו באותו אירוע עשויים להעיד על חוויה שונה לגמרי זה מזה.
 
המציאות היא לא יותר מאשר מה שקורה בפועל ברגע זה. מה שקורה זה לא מה שאנחנו חושבים שקורה. מה שאנחנו חושבים זה מחשבות. מחשבות אלה בין השאר מוזנות על ידי גירוי ממה שקורה, אך אין זה מעיד על כך שהן משקפות את מה שקורה. מחשבותינו לא מספקות לנו מידע על מה שקורה. זה לא התפקיד שלהן וגם אין ביכולתן לעשות כך. הן משקפות את עולמנו המדומה. עולם שהוא יצירה נוירולוגית.
 
רוב הסבל הנפשי שאנחנו חווים נובע מכך שאנחנו מתייחסים לתוכן של אותה יצירה כאילו שהוא מצביע על משהו אמיתי. הוא לא. ככל שזה מתבהר לנו בהדרגה, אנחנו פחות מוטרדים מהעלילה של אותו עולם מדומה. זה משאיר אותנו עם ההכרה בכך שאנחנו יצורים מותנים ושמוטב שנכיר את ההתניות השונות שלנו ונכבד אותן. ואז באותה נשימה, מתברר לנו שהכל חסר תוקף, שזה פשוט הרגלים ישנים שטבועים בנפשנו. הרגלים שאין להם כל קשר למה שקורה עכשיו בפועל.
 
הדברים קורים. לא אני עושה.

בעודי כותב מילים אלה, אינסוף דברים קורים. דברים שלא רק שאינני מפעיל אותם, אלא שגם אין לי שמץ של מושג איך הם פועלים. וזה כולל את כל התהליכים הפיזיים והנפשיים המרכיבים את התופעה המכונה בדרך כלל בפינו: 'אני'. האצבעות נעות על המקלדת של המחשב, הן עושות מה שהן עושות. הכתיבה מתרחשת. לא אני עושה אותה. אינני יודע מהי המילה הבאה שתיכתב כאן. אינני יודע אילו שרירים ותהליכים ספציפיים עלי להפעיל בגופי על מנת לשבת ולכתוב מאמר זה. הגוף יודע וזה נעשה.
 
בחלון אני רואה עורב נח על עמוד חשמל. האם אני יכול לגרום לו להשמיע צליל או לעוף לכיוון מסוים מתי שאני רוצה? האם אני יכול לדעת מתי יעוף משם? האם ידעתי מראש שהוא הולך לנחות שם? ענן מרחף בשמיים. האם אני יכול לשנות את כיוון תזוזתו? האם קיים מישהו שמפעיל ענן זה או מזיז אותו או שמא מדובר בהתרחשות טבעית?
 
בדומה למזג האוויר, אני מבין שאינני שונה מזה. הדברים פשוט קורים וכנראה שאין בהכרח גורם המפעיל אותם. כאשר מתבהר לנו כי זה לא אנחנו שעושים אלא שהדברים קורים, מתח רב נעלם והדברים מתרחשים בפחות ופחות מאמץ נפשי. אין את התחושה שעלינו לעשות כך וכך. תחושת העול של המשימות שכביכול עלינו לעשותן מתפוגגת. וכל זה פשוט כי אין הבדל בין מה שקורה לבין מה שנדמה לנו שאנחנו עושים.
 
אינך יכול להיות במקום אחר או לעשות משהו אחר.

ברגע זה אין אנו יכולים להימצא במקום אחר. וזאת משום שאנחנו כבר כאן. אנחנו תמיד כאן וזה תמיד עכשיו. אין שום אפשרות להתאמץ כדי להגיע לכאן, היות וזה כבר המצב ממילא. אין זה אומר שהדבר אינו בר שינוי. נהפוך הוא. לבטח זה ישתנה כי הכל משתנה. ברגע שזה ישתנה ונמצא את עצמנו במקום אחר, אותו מקום אחר יהיה הכאן החדש, ככה שהעובדה שאנחנו תמיד כאן נותרת בעינה. באופן דומה, אנחנו לא יכולים לעשות משהו שהוא שונה ממה שאנחנו עושים ממילא. וזאת משום שאנחנו כבר עושים זאת, זה כבר קורה, זה כבר עובדה.
 
ההבנה שאין לך אפשרות לעשות משהו אחר ממה שאתה עושה בכל רגע נתון, היא החירות האמיתית. זה מפשט את החיים למשהו שהוא יותר פשוט מפשוט. אין הכוונה לכך שאין ביכולתך ברמת הפוטנציאל והאפשרויות לעשות כל מיני דברים. לא מדובר בכך שאתה יכול לעשות רק דבר אחד כל החיים, כי אינך מוכשר מספיק. מדובר במה שקורה בכל רגע ורגע.
 
החירות נובעת מעצם העובדה שאתה עושה דבר שהוא אפשרי. הדבר האפשרי היחידי שאתה יכול לעשות הוא מה שאתה עושה. לכן מספיק לעשות מה שאתה עושה. מדוע תחושת חירות טבעית זו נעלמת ומתחלפת במתח ובתחושת שעבוד? זה נובע מהמחשבה שאתה צריך לעשות משהו אחר או להיות במקום אחר, דבר שאינו אפשרי. כאשר איננו מודעים למחשבה זו ולחוסר התוקף שלה, זה יוצר פיצול פנימי שקורע אותנו מבפנים. תחושה מאוד לא נעימה. אם כי מיותרת. חירות היא לעשות מה שאנחנו כבר עושים מתוך ההכרה בכך שאין כל אפשרות אחרת. דבר שהינו טבעי וטריוויאלי.
 
שלושת שרירי המודעות של הנפש השלווה מתפתחים בטבעיות ובהדרגה בעת תהליך של לימוד ותרגול מדיטציה כדרך חיים. ניתן לראות בהם כמפתחות מרכזיים לחיים קלילים ונינוחים יותר.

לפרטים על מפגש המדיטציה הקרוב לחצו כאן
 
המשך יבוא... 
 
חג חירות שמח :)
יואב זילכה
   


+ הוסף תגובה חדשה
תגובות:
Loading בטעינה...
חזרה למעלה
  דף הבית  |  מנטור  |  מאמן אישי  |  אימון עסקי  |  קואצ'ינג  |  הצלחה  |  coaching  |  מנטורינג  |  התפתחות אישית  |  מדיטציה  | מנטור אישי  | מנטור עסקי  
© כל הזכויות שמורות ליואב זילכה - Mentor Me                                
  יעוץ זוגי  |  עוגות יום הולדת  |  מתנה  |  מאמנים אישיים  |  מורה למדיטציה  |  האזנה  |  מדיטציה  
 
לייבסיטי - בניית אתרים